תביעה על אפליה בעבודה (מדריך משפטי)

רבות דובר על המונח אפליה במערכת המשפט באופן כללי שכן, זהו מונח החולש על תחומי חיים רבים. אך, כאשר המדובר על אפליה (מילה שלילית מעצם טיבה) אסורה- בעולם העבודה המונח מקבל משמעות מהותית יותר.

מקום העבודה לרבים, הינו "הבית השני", בו אנשים שוהים זמן ניכר מחייהם ולכן וכפי שהמחוקק מצא לנכון להגן על עובדים בדמות חוקים והוראות שונות שיהפכו את מקום העבודה לנעים ובטוח עבורם, כך גם מצא לנכון לשים דגש על מניעת אפליה בעבודה.

מהו מקור האיסור על אפליה?

רוב תביעות העובדים בעילות של אפליה אסורה, מוגשות מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אך לא רק. ישנם מקרים בהם יעשה עובד שימוש בעיקרון השוויון הכללי, האיסור על אפליה ועל עיקרון תום הלב- המהווים עקרונות על במשפט הישראלי כולו.

האיסור על אפליה בעבודה – לפני, תוך כדי ואף אחרי

האיסור על אפליה הינו גורף ואינו חל רק על שלב מסוים או ממועד מסוים, אלא חל ונאכף הוא בכל השלבים בעבודה:

במועד ריאיון העבודה – אסור למעסיק להפלות עובד כבר במועד זה. כיצד יוכל עובד להוכיח? למשל יצביע על שאלות מנחות שנשאל במהלך הריאיון, שבמענה עליהן, בהכרח יעמיד העובד עצמו במקום שאינו מתאים למעסיק (לטעמו כמובן) – וזו האפליה. כמו למשל, אם עובד שהינו גבר המצוי במערכת יחסים חד מיניים יתראיין והמעביד ישאל אותו האם מתכוון להתחיל הליכי פונדקאות / אימוץ ואם כן- מתי.- השאלה אינה רלוונטי ומפלה.

במהלך תקופת העבודה – אסור להפלות בין עובד לעובד כאשר שניהם מצויים באותו מעמד, ותק, משך והיקף ההעסקה. היכן ניתן להפלות כאן: בשכר, בתנאי העבודה, באפשרויות קידום ועוד.

בסיום יחסי ההעסקה – אסור למעסיק להפלות עובד מבחינת גובה פיצויי פיטורין, או "חבילת הטבות בפרישה" לעומת אחרים באותו סטטוס כמו שלו, או שאסור לפטרו בשל אפליה "שנולדה"- כמו למשל אישה שפתאום נישאה.

ביטויים לאפליה אסורה בעבודה (לא רשימה סגורה)

יש לשים לב, כי הסיטואציות הנ"ל יכולות להתעורר לפני הקבלה לעבודה, תוך כדי ואף בסיום יחסי העבודה, כאמור:

1. אפליה של הורי – אפליה של הורים באשר הם (אף במשפחות חד מיניות), הקשורה עם היותם הורים (סיטואציות של ילדים חולים, חופשים של מערכת החינוך ועוד).
2. אפליה בגין מין העובד- אפליה אסורה, אלא אם כן הצליח המעסיק להראות ובאופן חד משמעי, כי לתפקיד ספציפי נדרשת אישה ולא גבר למשל, כמו "דרושה עובדת לתפקיד דולה ליולדת חרדית".
3. אפליית נשים – אסורה ופה ישנן עוד שלל אופציות אפליה מעבר לרגיל כמו אפליה בגין: היריון, טיפולי פוריות, הטרדה מינית וכו' ולכן גם ישנם יותר חוקים המגנים על עובדת אישה. יצוין, כי חלק מהסיטואציות יכולות לחול גם על גברים (כמו הטרדה מינית).
4. אפליה בגין גזע או דת – אסורה, אלא אם כן מדובר בתפקיד ספציפי כמו רב לבית הכנסת- שאותו נניח מי שאינו יהודי לא יכול לבצע.
5. אפליה בשל נטייה מינית – אסורה ובשנים האחרונות לאור התרבות המקרים, מתבצעת אף יותר אכיפה.

אם קיימת סבירות גבוהה לקיום אפליה אסורה בעבודה

אם לעובד הוכחות בדבר האפליה (אם מדובר במקום עבודה מעל 6 עובדים גם לא צריך להוכיח נזק), יוכל להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולזכות, בין היתר, בפיצוי כספי. העובד יכול גם להגיש תלונה לנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, שתפתח בחקירה ותברר את העניין.

לעיתים אפליה מותרת – הייתכן?

מעסיק יכול שלא להעסיק עובד מסוים אם בגלל שאינו מתאים מקצועית לתפקיד המיועד ואם כיון שאין לו את ההשכלה הנדרשת. יצוין, כי אם מעסיק מעוניין לפטר אך חושש מתביעה בגין אפליה- יכול לבקש היתר לפיטורים מאת הוועדה המיוחדת לתעסוקה ולהראות כי השיקולים עניינים.

כמובן, שלו באמת הייתה כוונת המחוקק המבורכת בדבר איסור אפליה נאכפת בשלמותה, היינו בעולם אוטופי הרבה יותר. אך למרבה הצער, המלחמה על שווין ואיסור אפליה הינה מלחמה יומיומית אך עדיין, חשובה מאין כמותה.