הסכם חיים משותפים לידועים בציבור

במשפט הישראלי מבחינים בין 2 סוגי הסכמים:

1. הסכם ממון – זהו הסכם שנעשה בין זוגות המתכוונים להתחתן (או כאלו שכבר התחתנו), הסכם זה מוגדר במפורש בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973 ומטרתו לקבוע הסדרים ברורים במובן הכלכלי למועד סיום הנישואין או במצב של פטירה.
2. הסכם חיים משותפים – הסכם זה מתייחס לזוגות שלא התחתנו. מדובר על הסכם רחב יותר שבמסגרתו ניתן לכלול כל נושא – כלכלי ו/או אחר הנוגע לחיים המשותפים בין אם במהלכם ובין אם בסיומם. הסכם זה מקובל יותר בפרק ב' בזוגיות כאשר ישנם ילדים ו/או נכסים עליהם מעוניינים להגן אך ממש לא רק.

בהגדרה, כל בני זוג החיים יחד כידועים בציבור (כולל זוגות חד מיניים) יכולים לערוך הסכם שיסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם  במקרה של סיום הזוגיות.

על ההסכם להיות בכתב וחתום ע"י שני הצדדים.  חשוב לציין כי אין חובה לאשרר את ההסכם בבימ"ש לענייני משפחה או ע"י נוטריון אך רצוי מאוד לעשות כן על מנת למנוע כל השגה בנושא ע"י חיזוק המעמד המשפטי של ההסכם האמור.

חזקת השיתוף

כשמדברים על הסכם חיים משותפים לידועים בציבור, אי אפשר שלא לדבר על חזקת (או הלכת) השיתוף. מדובר על כלל משפטי שנקבע בפסיקה, המסדיר את חלוקת הרכוש בעת גירושין בין בני זוג אשר נישאו לפני 1.1.1974 ואת חלוקת הרכוש בעת פרידה בין ידועים בציבור.

החזקה קובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד משק בית משותף והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף, קמה החזקה שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלות משותפת וזהה – היינו, 50% לכל אחד.

משמעות המשפט "מאמץ כלכלי משותף", בלשון פשוטה, אינה מתייחסת לגובה ההכנסה של כל אחד מבני הזוג, אלא להשתתפות ותרומה למאמץ המשפחתי היכולים לבוא לידי ביטוי הן בעבודה חיצונית הנושאת פרי בצורת משכורת והן בביצוע עבודות הבית וטיפול בילדים (אם יש).

באותו עניין, אין כל משמעות אם לבני הזוג אין חשבון משותף ולא יהיה בכך הוכחה שלא היתה להם כוונת שיתוף עד למועד הסכסוך שהתגלה ביניהם.  המבחן תמיד יהיה זה המהותי. האם כל אחד מבני הזוג הוציא כספים למען הבית המשותף, תשלום חשבונות, קניות וכו', או אז ייחשב הדבר כאילו התקיימה ביניהם קופה משותפת.

ומה לגביי אם חיו בני הזוג במשותף אך היו מסוכסכים תקופה? גם כאן, המבחן הוא מהותי ומתוך ידיעה ברורה כי בכל מערכת זוגית, גם כזו התקינה ובריאה יודעת לעתים עליות ומורדות. אין בכך טיעון לכדי שלילת זכויות מהצד השני.

המקרים בהם חזקת השיתוף לא תחול: (ישנם חריגים וכל מקרה לגופו, אולם הכלל אומר שכל רכוש שבן/ת הזוג צבר טרם הנישואין ו/או קיבל במתנה או בירושה שייכים לו בלבד)

1. נכסים שנצברו לפני הנישואין.
2. נכס שהתקבל במתנה או בירושה.

חשוב להדגיש כי חזקה זו קיימת כל עוד אין בין בני הזוג הסכם הקובע אחרת ובענייננו, הסכם חיים משותפים וכאן ניתן לגלות עוד נדבך על חשיבותו הרבה של הסכם מסוג זה.

הסכם חיים משותפים

מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי הקניית זכויות לבן זוג האחד ברכוש בן הזוג האחר מבוססת על חזקת השיתוף, בעוד שאם בני זוג החיים יחד ואינם נשואים והם אינם מעוניינים שתחול עליהם חזקת השיתוף, עליהם לעשות זאת במסמך נפרד ומפורש – הסכם לחיים משותפים בדומה להסכם יחסי ממון.