מי מרוויח בתביעה ייצוגית? (מדריך משפטי)

למשמע המילים תביעה ייצוגית, מיד עולה קונוטציה של "צדק צדק תרדוף" עבור האזרח הקטן והצרכן הפשוט, וחיזיון של מאבק הקטן בגדול למען מטרה או מטרות צודקות. אך בפועל, נראה כי תחום התובענות הייצוגיות, נותר רק בחלקו נאמן למטרות העיקריות לשמן נוצרו מלכתחילה וברוב המקרים, נראה כי מדובר בתעשייה שלמה המגלגלת מיליוני שקלים מידי שנה, כאשר המרוויחים הגדולים ממנה הינם עורכי הדין המייצגים והתובע שיזם את התובענה.

מהי תובענה ייצוגית – כיצד הכל מתחיל?

הליך של תובענה ייצוגית מתחיל כאשר אדם אחד נתקל בליקוי/ בפגם/ בקלקול/ בנזק במוצר או בשירות וכיו"ב אצל חברה גדולה או גוף גדול, כאשר הנזק שנגרם לאותו אדם, הינו על פי רוב זניח ולא משמעותי, שאינו מצדיק הגשת תביעה בגינו, אף לא לבית המשפט לתביעות קטנות.

כמו למשל אדם ששילם במשך שנה תוספת של 3 ₪ מידי חודש לחשבון הטלפון שלו בטעות- הוא לא יגיש תביעה על עשרות בודדות של שקלים, אך אם מדובר בציבור של מיליון איש ששילמו גם בטעות, אזי קמה עילה לתובענה ייצוגית.

או אז אותו אדם (שייתכן שמונע ממניעים צרכניים טהורים וייתכן שממניעים כלכליים בלבד), פונה לעורך דין העוסק בהגשת תובענות ייצוגיות ומתחיל "להניע" את ההליך המשפטי כ"תובע הייצוגי".
אגרה תשולם ועורך הדין יגיש בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ורק אם תאושר, תוכר התובענה כייצוגית וההליך המשפטי יחל.

רוב התובענות הייצוגיות – מסתיימות בפועל לאחר אישור התובענה כייצוגית

אם חשבנו שבבתי המשפט באופן רגיל, קיים רצון "לדחוף" את הצדדים לפשרות ולסגור תיקים בשלבים מוקדמים ככל שניתן, אזי במקרים הללו, הפשרות יושגו עוד יותר מהר (לעיתים אפילו ללא קיום דיון אחד בבית המשפט).

מדוע? כיון שאותן חברות או גופים גדולים, אשר מחויבות לציין בדוחותיהן כל תובענה ייצוגית המוגשת כנגדן, מעדיפות לשלם סכום פיצוי כבר בשלב הראשוני, ולא להתחיל ולנהל הליכים משפטיים שסביר להניח שיגרמו להן ליותר נזקים כלכליים ותדמיתיים.

כמובן, שככל שסכום הפיצוי יהיה לרוח עורך הדין והתובע המייצג, אזי יקבלו את הצעת הפשרה וכל זאת, ללא שנוהל כלל הליך בבית המשפט.

ובשורה התחתונה – מי מרוויח מה?

1. ציבור הצרכנים – שנפגע מאותו הליקוי ושבשמו (לכאורה) הוגשה אותה תובענה ייצוגית, יקבל סכום פיצוי אותו יקבע בית המשפט או שהושג בהסדר הפשרה. בפועל וברוב המקרים, יוצא לכל יחיד לקבל שקלים בודדים בגין תובענה ייצוגית.
2. עורך הדין המייצג – לו ייפסק שכר טרחה נאה (בלשון המעטה) על ידי בית המשפט או כפי שייקבע בהסדר הפשרה על ידי הצדדים ובכל מקרה, מדובר על סכומי שכר טרחה אסטרונומיים (מיליוני שקלים בגין תביעה ייצוגית אחת).
3. תובע מייצג – יקבל פיצוי כספי נוסף שייקבע על ידי בית המשפט שנקרא "גמול לתובע המייצג", זאת מעבר לסכום הפיצוי שיקבל ביחד עם יתר חברי הקבוצה וזאת כתגמול על כך שהניע את ההליך שייתכן שהיה חשוב מבחינה ציבורית והועיל לקבוצה גדולה.

בתיאוריה – מטרה נעלה אך בפרקטיקה – פחות

תובענות ייצוגיות היו אמורות לשרת את ציבור הצרכנים מעצם הווייתן, להוות חיץ בין הצרכן היחיד והחלש, לבין גופים גדולים ואימתניים, להוביל מאבקים ציבוריים ולהרתיע את אותם גופים בהתנהלותם מול הצרכנים.
בפועל ולמרבה הצער, נראה כי התובענות הייצוגיות משרתות פחות ופחות את המטרה הצרכנית ויותר ויותר, מצטיירות כתביעות הפחדה והתעשרות מהירה.

אכן, נחמד היה לחשוב כי יש מי שבאמת מבקש להוביל מאבקים צרכניים בשם ציבור שלם, על מנת להגן על אינטרסים לגיטימיים, אך במציאות המניעים פחות הרואיים ויותר כלכליים, כמו ברוב התחומים