תביעות נגד בנקים באופן כללי, תמיד נראות בעיני האזרחי הקטן ככאלה אשר הסיכוי להצליח בהן הינו נמוך מלכתחילה ומקל וחומר, לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש שכן, מולו ומול האמצעים הדלים שברשותו ניצב בנק, שהינו מערכת משומנת היטב הכוללת סוללת עורכי דין מנוסים ומיומנים.
בפועל- המצב מעט שונה. בנקים אינם פועלים "בחלל ריק" ומתוקף היותם גופים חזקים וגדולים במשק, חלות עליהם חובות מוגברות כלפי לקוחותיהם וכאשר חוטאים הם בהפרת חובות אלו, פעמים רבות יחויבו אף בפיצוי בגין עוגמת נפש בנוסף לנזקים שנגרמו בשל התנהלותם.
חשוב לדעת! הבנקים חבים בחובות מוגברים כלפי האזרח הקטן
אנו תלויים בבנק בכל צעד ושעל, החל מהפקדת המשכורת החודשית, דרך שימוש באשראי (יתרת חובה) ובאופציית ביצוע עסקאות בתשלומים וכלה, בנטילת הלוואות לצרכים שונים במהלך חיינו.
לכן, המחוקק (ואף הפסיקה) הטיל על הבנקים חובות מוגברות ובין היתר:
- הבנק מחויב להציג בפנינו בכל פעולה את התמונה המלאה והמפורטת – אסור לו להסתיר כל מידע שיכול להשפיע על החלטותינו. למשל, נטילת הלוואה שהבנקאי יודע בוודאות כי הלקוח לא יעמוד בהחזרים החודשיים ועלול להסתבך – אל לו לאפשר לו ליטול אותה.
- הבנק חב בחובות אמון וזהירות מוגברת כלפי הלקוח ובייחוד כאשר מכערות המידע של הבנק מסונכרנות עם מערכות מידע אחרות כמו של בנקים אחרים, למשל.
- הבנק מחויב בהגנה על האזרח הקטן – כל בנק רווי ביועצים מקצועיים בעניינים כאלה ואחרים, אשר אמורים לעמוד לרשות הלקוח בכל החלטה מהותית (נטילת משכנתא, הגדלת אשראי וכיו"ב) ועל הבנק ליידע את הלקוח בכל האופציות העומדות לרשותו.
הבנק הפר את חובותיו והתחייבויותיו – ייתכן שיחויב אף בפיצוי בגין עוגמת נפש
לאור האמור, ברור כי לו התנהלות הבנק גרמה לנזקים משמעותיים אצל הלקוח, אך לא רק נזקים כספיים, אלא אף נזקים נפשיים ועוגמת נפש רבה – אזי יוכל הלקוח לתבוע בנוסף לרכיבי תביעתו גם בגין רכיב עוגמת נפש ובנסיבות המצדיקות זאת- סביר להניח שבית המשפט יפסוק לחיוב.
חשוב לזכור, כי תביעות באופן כללי על פי רוב אינן מוגשות רק בעילת תביעה של עוגמת נפש שכן, מצב שבו יקבל בית המשפט תביעה בגין עוגמת נפש בלבד – נדיר ביותר ובסבירות כמעט אפסית ולכן, צריך לצרף רכיב זה ליתר עילות התביעה ואם הוכח – ייפסק פיצוי בגינו.
מחסרון כיס של שקלים בודדים ועד הפסדים באלפי שקלים – אילו נזקים יכול לגרות לנו הבנק?
מערכת היחסים היומיומית בין האזרח הקטן לבין עשרות פקידי הבנק במסגרתה, בדרך כלל, הלקוח הוא שתלוי באופן מלא בחסדי הבנק, טומנת בחובה "פוטנציאל" לטעויות רבות (שאינן בהכרח מכוונות), אשר יכולות להסב לנזקים משמעותיים אצל הלקוח, כך למשל:
- ייחוס ללקוח יתרת חובה לא לו – לחיצה על מקש יכולה להביא לכך שבחשבון לקוח תופיע לפתע יתרת חובה (פוטנציאל לתביעה נזיקית).
- שינוי מסגרת אשראי ללא יידוע הלקוח – יכול להיווצר מצב שהלקוח לקח התחייבויות בהסתמך על מסגרת האשראי הקיימת ושינויה ללא יידוע, יכול לגרום לו להפר התחייבויותיו (פוטנציאל לתביעה נזיקית בשל רשלנות הבנק).
- חיוב בעמלות גבוהות – בניגוד למה שהתחייב הבנק כלפי הלקוח (פוטנציאל לתביעה פרטנית או ייצוגית).
- חשף מידע אודות הלקוח בפני צדדים לא רלוונטיים – כמובן, שמעבר לנזקים כספיים, עלולים להיגרם ללקוח בשל התנהלות זו, אף נזקים תדמיתיים ופגיעה במוניטין (פוטנציאל לתביעת לשון הרע והוצאת דיבה).
- הסתיר מידע שהיה עליו לגלות ללקוח – כאשר בעקבות הסתרה זו, נגרמו ללקוח נזקים, או שנמנעו ממנו רווחים עתידיים (פוטנציאל לתביעה נזיקית או כספית).
נוכיח? נקבל גם פיצוי בגין עוגמת נפש
ככל שנראה לבית המשפט כי התנהלות הבנק לא גרמה רק לנזקים כספיים, אלא אף לעוגמת נפש (נוכיח על ידי ראיות כתובות ככל שניתן, התכתבויות, מיילים וכיו"ב), הסיכוי שבית המשפט יפסוק פיצוי בגין רכיב זה – גדול יותר.
עילות נגד הבנקים? יש בשפע ואם גם "טורטרנו" תוך כדי, הושפלנו או "סתם" נפגענו- כדאי לתבוע בגין עוגמת נפש!
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר