חשוב לדעת: ביהמ"ש מקזז תגמולי ביטוח לאומי במקרה של תאונת דרכים

באופן כללי, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, זכאי לקבל פיצויים. גובה הפיצויים נקבע, על ידי בית המשפט, בהתאם לחומרת הפגיעה, גיל הנפגע, עיסוק הנפגע, שכרו וכדומה

הפיצוי משולם תמיד על ידי החברה שביטחה את רכבו של הנפגע בביטוח חובה, אך ישנם מקרים שבהם משולמים תגמולים על ידי הביטוח הלאומי. ואולם, יש להבהיר שתגמולי ביטוח לאומי במקרה של תאונת דרכים מקוזזים מסכום הפיצוי הכולל אותו חישב בית המשפט. מאמר זה יעסוק במקרים מעין אלה.

מתי מקבלים תגמולי ביטוח לאומי בגין תאונת דרכים ולמה ביהמ"ש מקזז אותם?

אדם שנפגע בתאונת דרכים מקבל תגמולי ביטוח לאומי במקרים שבהם תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה (תאונה שהתרחשה במהלך עבודתו של הנפגע, או בדרכו הישירה אליה או בחזרה ממנה), או אם לנפגע נגרמה נכות כללית כתוצאה מהתאונה, או אם מדובר בתאונה עם הרוגים.

הנפגע תובע את הביטוח הלאומי וזה קובע את אחוזי הנכות של הנפגע. אם אחוזי הנכות גבוהים מספיק כדי שהנפגע יקבל פיצויים על כך, הוא מקבל אותם או בקצבה חודשית או במענק חד פעמי, זאת בהתאם לאחוזי הנכות שלו ובהתאם לשכרו טרם התאונה.

בנוסף לביטוח הלאומי, תובע הנפגע גם את החברה שביטחה בביטוח חובה את רכבו. תביעה זו מוגשת לבית המשפט, שקובע את סכום הפיצוי הכולל שעל הנפגע לקבל.

לאחר מכן, בית המשפט מבצע קיזוז ביטוח לאומי בשל תאונת דרכים מסכום הפיצוי הכולל. כלומר, אם לדוגמא, קבע בית המשפט שגובה הפיצוי הכולל שעל חברת הביטוח לשלם לנפגע הוא 300,000 ש"ח, ותגמולי הביטוח הלאומי הם בסך 100,000 ש"ח, הסכום שאותו הנפגע מקבל בפועל מחברת הביטוח הוא 200,000 ש"ח.

בית המשפט מקזז את תגמולי הביטוח הלאומי משום שהוא לא מעוניין שהנפגע יקבל פעמיים פיצויים מהמזיק, שכן הביטוח הלאומי יוכל להגיש בעתיד תביעת שיפוי כנגד חברת הביטוח בגין אותם תגמולים.

סכום תגמולי הביטוח הלאומי גבוה מסכום הפיצוי הכולל – מה עושים?

עד כה, יצאנו מנקודת הנחה שסכום תגמולי הביטוח הלאומי נמוך מסכום הפיצוי הכולל. ואולם, בפועל, זה לא תמיד כך.

מצבים שבהם סכום תגמולי הביטוח הלאומי גבוה מסכום הפיצוי הכולל, נקראים "תביעה נבלעת", משום שסכום הפיצוי לנפגע כבר "נבלע" על ידי הביטוח הלאומי, ולכן הנפגע מקבל את סכום תגמולי הביטוח הלאומי בלבד.

ואולם, חשוב להכיר את סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי.

לפי סעיף זה, אם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנפגע יכול, תוך זמן סביר, להודיע למוסד לביטוח לאומי שבכוונתו לתבוע את חברת הביטוח. אם הנפגע אכן מודיע זאת למוסד לביטוח לאומי תוך זמן סביר, הוא זכאי לקבל 25% מהפיצוי הכולל.

איך הנפגע מקבל בפועל את הכסף?

הנפגע צריך להגיש תביעה לדמי פגיעה לביטוח לאומי במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה.

הנפגע צריך לצרף לתביעה צילום של תעודת ביטוח החובה של הרכב, וכן אישור/דו"ח מהמשטרה.

אם הנפגע הגיש תביעה לפיצויים גם מצד ג' (שאינו מעסיקו), עליו להודיע זאת למחלקת נפגעי עבודה.

איני שבע רצון מהסכום אותו קבע הביטוח הלאומי/בית המשפט – מה ניתן לעשות?

על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ניתן להגיש ערר (הליך שמתנהל גם כן באמצעות על ידי ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי), או ערעור (על ידי הגשת תביעה לבית הדין לעבודה או פנייה לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי).

על קביעת בית משפט כמעט ולא נוטים לערער, כי הסיכויים לקבלת ערעור שכזה נמוכים למדי. זאת, משום שאם ערעור שכזה מתקבל, הדבר פותח פתח להצפת בתי המשפט וכן לעיכוב במתן הפיצויים בפועל לנפגע.