משפט רשלנות – ניתוק ממכשירים

זכות האדם המרכזית ביותר היא הזכות לכבוד וממנה נגזרת גם הזכות לחיי כבוד. אולם, מה דינו של אדם שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו את אותם חיים מכובדים וראויים שהוא זכאי להם ומי רשאי לדון ולהכריע בשאלות שיקבעו את גורלו של אדם המוטל על ערש דווי.

בשנים האחרונות, מתגבר הפולמוס סביב נושא המתות החסד וחלקים נרחבים בחוגי הרפואה והמשפט בוחנים אותו בראי המוסר האנושי וכללי ההלכה המקובלים בדתות השנות.

השאלות העומדות אל מול המתלבטים נוקבות ורבות. לכאורה ניתן לחשוב כי אין כל פסול בניתוק מכשירים או בכל צעד אקטיבי אחר שיסייע לאדם הסובל, למות בכבוד. אך מה יהא על ערך החיים העליון שבערכים וכיצד זה יקבע מי הוא האדם שהמרפא למחלתו יהא מוות מכוון. כיצד נכריע מי ישא בתפקיד חורץ הגורלות ומי ישמש כתליין.

דרושה רשלנות רפואית

חיי שעה, כינו ראשוני חכמי היהדות את פרק הזמן שנותר לחיי אדם שכבר התייאשו מהאפשרות שיחיה וקובעים כי גם חיי שעה נקראים חיים ואין להקל ראש בחיי אדם, גם אם אלו רגעיו האחרונים.

לאורך ההיסטוריה האנושית, מגלים כי עוצמתם של החיים – הנסיון שאינו יודע פשרות לנשימה נוספת הצליחה לנצח כוחות שעולים על היכולת האנושית עשרות מונים.

טובעים הצליחו בריאות מלאות מים להילחם בגלי ענק במימי אוקיינוס קפואים, מטפסי הרים נתלו בשברי אבנים שעות ארוכות ומטיילים אובדים שרדו ימים ארוכים ללא מאכל ומשקה. נאחזים בקש במאבק על הזכות לחיים, נלחמים ללא הרף על הזכות לנשימה נוספת אולי הנשימה האחרונה.

ואולם למרות כל אותם מקרים המעידים נאמנה על קדושתם של החיים והערך הרב שיש בהם, עדיין מלאים מסדרונות בתי המשפט, חולים אשר לעיתים מרותקים לכיסא גלגלים ולעיתים בהעדר כל יכולת עצמאית אף אינם יכולים להביע עצמם בשיחה, המבקשים לעצמם את הזכות למות בכבוד באופן שיקל עליהם את הסבל הרב העובר עליהם.

בין רשלנות רפואית לחובה מקצועית

אחת השאלות בנושא המתות החסד, היא האם ביצוע המתת חסד הוא בגדר רשלנות רפואית. תשובה חיובית על השאלה הזו, עשויה לגרום לכך שרופאים רבים ימנעו מביצוע של המתת חסד, בידיעה כי בכך הם חושפים עצמם לסיכון הטמון בתביעה בשל נזק בגין רשלנות רפואית, שיש בה כדי להעמיד בסימן שאלה את עתידם המקצועי.

אם התשובה לשאלה הזו תהיה כי בביצוע המתות חסד אין חשד לעבירה של רשלנות רפואית, הרי שהדבר יקל גם על כל אותם סובלים, המבקשים לשים קץ לסבלם, ביודעם כי אין כל תועלת בחיי סבל וכי מותם עדיף על חיים שכאלו.

בחינת הבקשות של אותם אלה התובעים לעצמם המתת חסד, מגלה כי רובן ככולן עוסקות בבקשה להמתת חסד בגין סבל הנובע כתוצאה ממחלה.

עם זאת, הרפואה אשר שמה לה למטרה להקל על סבלו של כל חולה ולעשות כל שלאל ידה בכדי להביא מזור לפצעיו, כמו נותרת אדישה אל מול סבלם של אותם אנשים אשר אין מרפא לתחלואיהם.

ההלכה, גם היא אינה מקלה על הלבטים המלווים את ההחלטה לנקוט בצעדים אשר יזרזו את מותו של אדם הגם אם הוא חולה וכך נמצא כי כל הגורמים חוברים יחד ומביאים להמשך סבלם של אותם חולים.

המתת חסד אינה רשלנות רפואית. אם חיי של אדם תלויים אל מול סבלו ניתן לעשות הערכה רפואית אשר תמדוד את התועלת שבהמשך חייו. אין בכך כל פסול, גם זו תרופה.