Mishpatip_MainPic משפטיפ
Mishpatip_MainPic משפטיפ
פנייה לייעוץ אישי



    משפט פלילי – זימון למשפט

    משפט פלילי נפתח לאחר חקירת משטרה והגשת כתב אישום. במאמר מענה לכל התשובות הנובעות מקבלת זימון למשפט פלילי, בשים לב לסדרי הדין הנהוגים במשפט, פרשת התביעה, פרשת ההגנה, זכות הערעור ועוד.

    משפט פלילי - זימון למשפט

    תוכן עניינים

    פתיחת ההליך הפלילי

    ההליך הפלילי נפתח, בדרך כלל, עם הגשת תלונה למשטרה על עבירה שבוצעה לכאורה. כן, יכול שתיפתח חקירה באמצעות מידע מודיעיני. כך, גם גופים ציבוריים כגון: רשויות המס, הרשות לניירות ערך וכו', יכולים לערוך חקירה ובתום החקירה, להעביר את ממצאיהם למשטרה, לשם הגשת כתב אישום לבית משפט.

    העילות לסגירת תיק בטרם משפט

    סעיפים 11 ו-12 לחוק סדר הדין הפלילי, קובעים, כי בתביעה פלילית, המאשימה היא המדינה, אשר תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה. תובע יכול שיהיה היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, פרקליט המדינה ושוטר שהוכשר לכך.
    בסמכותו של התובע לבחון ולהכריע האם מתקיימת אחד העילות לסגירת התיק, והן:

    א. חוסר עניין לציבור (במרבית המקרים הכוונה לעבירות זניחות בחומרתן)

    ב. חוסר ראיות (כאשר הראיות נגד החשוד אינן מוצקות מספיק בכדי לבסס את אשמו בבית משפט)

    ג. חוסר אשמה (בשונה מעילת 'חוסר ראיות', בעילה זו החשוד מנוקה מכל אשמה).

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      הגשת כתב אישום לבית משפט

      בשעה שהתובע מוצא, בהסתמכו על הראיות שנאספו בתיק, כי יש מקום להגשת כתב אישום לבית משפט, הופך החשוד לנאשם.

      בית משפט המוסמך לצורך הגשת כתב אישום, נקבע על פי שאלת הסמכות המקומית (שאלה גיאוגרפית – מקום ביצוע העבירה / מקום מגורי הנאשם וכו') והסמכות העניינית. ישנם עניינים המסורים לסמכותו הבלעדית של בית משפט השלום (עבירות שעונשן עד ל-7 שנות מאסר) , וישנם עניינים, חמורים יותר, המסורים לבית משפט מחוזי (כגון: אונס ורצח).

      ההליך הפלילי בבית משפט

      לאחר הגשת כתב אישום לבית משפט, מתחיל ההליך הדיוני הפלילי. משפט יתחיל עם הקראת כתב האישום, לצורך ידוע הנאשם לאשמה. הנאשם, בתגובה, יכול לבחור באחד משתי דרכים:

      א. להודות באשמה, ואז מסתיים המשפט ועוברים לגזר הדין, לקביעת עונש ההולם את חומרת העבירה שבוצעה.

      ב. לכפור באמור בכתב האישום, כולו או מקצתו, ואז מתחילה פרשת ההוכחות. במידה והנאשם כפר באשמה, תחל פרשת התביעה. במהלכה התביעה מציגה את ראיותיה ועדיה, לשם ביסוס אשמו של הנאשם. בהקשר זה , יצוין, כי בטרם תחילת משפט, קמה לנאשם זכות עיון בחומר החקירה של התביעה. התביעה מוגבלת להצגת החומר שהועמד לרשות הנאשם, לרבות שמות העדים שהופיעו בכתב האישום.

      במהלך פרשת התביעה, נחקרים העדים בחקירה ראשית על ידי התביעה, ולאחריה בחקירה נגדית על ידי סנגור הנאשם, שמטרתו להפריך את העדויות. אם העלה העד דברים חדשים, יכול התובע לשוב ולחקור אותו על דברים אלו.

      בתום פרשת התביעה, יכול הנאשם לטעון, "אין להשיב לאשמה".

      טענה זו תתקבל על ידי בית משפט, שעה שהתביעה לא הצליחה להוכיח את אשמו ולכן, פטור הוא מלהשיב לאשמה. במידה ובית משפט מקבל טענתו זו של הנאשם, המשפט עובר לשלב הכרעת הדין, והנאשם יזוכה מהאשמה.

      במידה ובית משפט דוחה טענתו זו של הנאשם, על האחרון לקיים את פרשת ההגנה, אשר במהלכה, פורס הנאשם את קו הגנתו, ומביא עדים התומכים בגרסתו.

      עדים אלו יחקרו ראשית על ידי הסנגור, לאחריו יחקור התובע, ואז שוב הסנגור. בשונה, מזכות העיון של הנאשם, אין לתביעה זכות עיון בחומר ההגנה, או בזהות העדים. לאחר שכל העדים נחקרו, חותם הסנגור את פרשת ההגנה באומרו: "אלו עדיי".

      לאחר פרשת ההוכחות במשפט, מגיע שלב הסיכומים. התביעה פותחת בסיכומיה והסנגוריה לאחריה. בסוף שלב הסיכומים, עובר המשפט לשלב הכרעת הדין, במהלכו, בוחן בית משפט האם התביעה הצליחה לבסס את אשמו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. אם לאו, הנאשם יזוכה מאשמה. אם כן, ירשיעו בית משפט בדין.

      לאחר שבהכרעת הדין החליט בית משפט על הרשעה, יתחיל שלב ה"ראיות לעונש", במהלכו, תציג התביעה בפני בית משפט, את ראיותיה לעניין העונש ההולם את חומרת העבירה (הרשעות קודמות, עדויות הנוגעות לגורל הקורבן מאז ביצוע העבירה וכדומה), ולאחריה הסנגוריה תציג את ראיותיה שלה (אם ישנן נסיבות מקלות, הודאה באשמה, עדי אופי וכו') .

      לאחר שלב הראיות לעונש, יגזור בית משפט את עונשו של הנאשם, בהסתמך על הראיות שהוצגו בפניו, בשים לב לחומרת העבירה.

      ערעור על פסיקת בית משפט

      לאחר הרשעה, רשאי הנאשם לערער על עצם הכרעת הדין (הקובעת את אשמו) וכן על גזר הדין (הקוצב את עונשו).

      אף התביעה רשאית לערער, אם העונש שנקצב לנאשם, אינו הולם, לשיטתה, את חומרת העבירה (מה שנקרא: 'קולת העונש'). במקרה של זיכוי, התביעה יכולה לערער על עצם הזיכוי. אולם, הנאשם מנוע מלהגיש ערעור, אף אם סיבת הזיכוי אינה לרוחו.

      *אין בדברים המופיעים לעיל ובשאר התוכן באתר משפטיפ – Mishpatip כדי להחליף ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. העושה שימוש בתוכן האתר, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8053464 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף