Mishpatip_MainPic משפטיפ
Mishpatip_MainPic משפטיפ
פנייה לייעוץ אישי



    משפט הרשלנות הרפואית

    משפט הרשלנות הרפואית

    תוכן עניינים

    הולדה בעוולה

    תביעה בעילה של הולדה בעוולה פירושה, תביעה בגין רשלנות רפואית בה טוען התובע שמוטב היה לו לא היה נולד כלל.

    תביעה כזו אינה פשוטה כלל ועיקר ותיתכן רק בנסיבות קשות בהן התובע נולד כשהוא סובל ממומים קשים, עד כי ניתן לומר, כי מוטב היה לו , לו לא נולד כלל.

    בתי המשפט נקטו בגישה נוקשה וקבעו, לא אחת, כי תביעות בגין הולדה בעוולה יוכרו רק כאשר מדובר בילוד בעל מומים קשים, שבהם ניתן לומר כי "עדיף לו שלא נברא מאשר שנברא".

    בתביעות רשלנות בגין הולדה בעוולה, ייתבע, ככלל, אותו גורם רפואי אשר לא התריע על המומים בעובר בטרם עת, ובלבד שהיה באפשרותו לעשות כן ובהתרשלותו לא התריע כאמור.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      בדיקה רפואית

      אין חולק על החשיבות הרבה של בדיקה רפואית המתבצעת אחת לתקופה על מנת להתריע מפני גורמי סיכון ולאבחן מחלות, כאלו או אחרות, בזמן אמת.

      לבדיקה רפואית נודעת חשיבות לא מעטה גם בתחום המשפטי.

      בדיני הנזיקין נודעת חשיבות מכרעת לבדיקה רפואית שלא אבחנה מחלה בזמן ומבססת תביעה ברשלנות רפואית. בתחום הפלילי, נודעת חשיבות רבה לבדיקה רפואית המקשרת בין הנאשם לDNA שנמצא בזירת האירוע הפלילי, הקושרת אותו לביצוע העבירה.

      בדיקה רפואית מקפלת חשיבות רבה בתחום דיני הראיות, באמצעותה ניתן להוכיח מה היה מצבו הבריאותי של החולה בזמנים מוגדרים, מהן התרשומות הרפואיות לגביו ואילו בדיקות נעשו לצורך אבחון מחלתו, והאם במסגרת אותה בדיקה רפואית,הפעולות שנעשו מספקות, אם לאו.

      עוולת הרשלנות

      עוולת הרשלנות הינה עוולת מסגרת הקבועה בדיני הנזיקין.

      פירושה של עוולת הרשלנות היא שאדם גרם לנזק בשל התרשלותו. לצורך ביסוס אשמה בעוולת הרשלנות, אין צורך להראות, כי הנאשם נהג בזדון ובכך גרם את הנזק.

      אלא נדרש רק להראות, שהנתבע לא פעל כפי שהיה נוהג האדם הסביר באותן נסיבות ובאותה העת. בכדי לבסס תביעה בעוולת הרשלנות יש להוכיח התקיימותם של חמישה יסודות, והם: א. קיומה של חובת זהירות בין המזיק לניזוק, ב. הפרת חובת הזהירות (בתי המשפט ייבחנו זאת על פי מבחן האדם הסביר), ג. גרימת נזק כתוצאה מהפרת חובת הזהירות, ד. הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם בפועל, ה. קביעת היקף הנזק לצורך קביעת סכום הפיצויים.

      ניתוחים פלסטיים

      המגמה הרווחת בבתי המשפט היא להציב רף דרישות גבוה מהרופאים העוסקים בכירורגיה-פלסטית.

      מגמה זו נובעת מנקודת מוצא שעצם ביצוע ניתוחים פלסטיים אינו בבחינת חיים או מוות, ושאין דחיפות רפואית לבצעם.

      לפיכך, מטילים בתי המשפט חובת זהירות מוגברת על רופאים המבצעים ניתוחים פלסטיים, וכן נדרשת מהם חובת גילוי מוגברת, במסגרתה מחויבים הם לפרט את כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בניתוחים הפלסטיים, בכדי שהפציינט יוכל לקבל החלטה מושכלת האם לבצע את הניתוח אם לאו.

      חשוב לדעת, כי לא כל ניתוח פלסטי שאכזב, מהווה בסיס להגשת תביעה ברשלנות רפואית. בתי המשפט יבחנו את הרשלנות הנטענת בהקשר לאותם ניתוחים פלסטיים על פי מבחן הרופא הסביר באותה העת ובאותן הנסיבות, ובמידה וימצא כי הרופא לא פעל על פי הנורמות הרפואיות המקובלות, יהיה מקום לפסוק פיצוי בגין רשלנות רפואית.

      *אין בדברים המופיעים לעיל ובשאר התוכן באתר משפטיפ – Mishpatip כדי להחליף ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. העושה שימוש בתוכן האתר, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8053464 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף