בדין הישראלי קיימת רשימה סגורה של זכויות קנייניות: בעלות, שכירות ושאילה, זיקת הנאה, משכון/משכנתא, זכות קדימה, עיכבון ונאמנות. מאמר זה ידבר על זיקת הנאה.
זיקת הנאה במקרקעין – הגדרה וסוגים
כל הזכויות הקנייניות שציינתי, חלות גם במיטלטלין (נכסים ניידים) וגם במקרקעין (נכסים שאינם ניידים), פרט לזכות קדימה ולזיקת הנאה – החלות רק במקרקעין.
זיקת הנאה במקרקעין מאפשרת שיעבוד נכס להנאה, ללא זכות החזקה בו.
למשל, זיקת ההנאה יכולה להיות זכות מעבר בשטח מסוים. אדם יכול לעבור בחופשיות באותו השטח, אך זו הפעולה היחידה שהוא יכול לעשות בכל הנוגע לשטח זה, וכאמור אין לו זכות החזקה באותו השטח. כלומר, תוכן זיקת ההנאה הוא מוגבל.
מי שמעניק את זיקת ההנאה הוא בעל המקרקעין.
סעיף 93 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע ארבעה סוגי זיקות הנאה:
- סעיף 93א(1) מקנה זכאות שימוש מסוימת במקרקעין שרק לגביהם נוצרה הזיקה (למשל, כאמור, זכות מעבר בשטח מסוים).
- סעיף 93א(2) מדבר על הימנעות מביצוע פעולה במקרקעין כפופים, כלומר על מגבלות לביצוע פעילות במקרקעין ע"י בעל המקרקעין לטובת בעל זיקת ההנאה.
- סעיף 93(ב) מדבר על חובה לביצוע פעולות מסוימות ע"י בעל המקרקעין.
- סעיף 93(ב) גם קובע שבעל המקרקעין לא יכול למנוע ביצוע פעולה מסוימת במקרקעין הזכאים (למשל, הוא לא יכול למנוע רעש).
איך נוצרת זיקת הנאה?
אחת הדרכים המרכזיות להיווצרות זיקת הנאה היא חתימה על הסכם. הצדדים להסכם יכולים לקבוע שיש לאחד הצדדים זיקת הנאה במקרקעין של הצד השני. הסכם יכול לקבוע האם תוקף זיקת ההנאה הוא מוגבל או שזיקת ההנאה תקפה לצמיתות.
בנוסף, זיקת הנאה הנוצרת מכוח הסכם חייבת להירשם במרשם המקרקעין. כל עוד לא נעשה כן, זכות זו נחשבת לזכות חוזית בלבד, ולא לזכות קניינית.
דרך נוספת להיווצרות זיקת הנאה היא מכוח הדין, לדוגמא עקב צוואה או פסק-דין.
זיקת הנאה יכולה להיווצר גם עקב כורח פיזי כדי לאפשר לאחר לממש זכותו. למשל, אם לאדם יש זכות במקרקעין מסוימים אך כדי להגיע אליהם הוא חייב לעבור דרך מקרקעין אחרים – נוצרת לו זיקת הנאה במקרקעין האחרים.
מי זכאי לזיקת הנאה?
סעיף 92 לחוק המקרקעין קובע שניתן לתת זיקת הנאה לא רק לאדם ספציפי, אלא גם לסוג בני אדם – לדוגמא, דיירי בית משותף. אם מדובר במקרקעין הגובלים בבי"ח או בבי"ס – ניתן לתת זיקת הנאה לציבור כולו.
אם, לדוגמא, יש בעיית נגישות למקרקעין מסוימים, ניתן לקבוע זיקת הנאה למקרקעין עצמם. כלומר, לקבוע שמקרקעין מסוימים נותנים זיקת הנאה למקרקעין אחרים, ללא קשר לבעליהם.
לסיכום, זיקת הנאה היא זכות הקיימת רק במקרקעין, והיא מאפשרת שיעבוד נכס להנאה, ללא זכות החזקה בו. זיקת הנאה יכולה להיווצר באמצעות הסכם, מכוח הדין, וכן עקב כורח פיזי. ניתן לתת זיקת הנאה לטובת אדם ספציפי, לטובת סוג בני אדם, לטובת הציבור וכן לטובת המקרקעין עצמם.