כשירות נוטריונים

נוטריונים בישראל, הם עורכי דין במקצועם, אשר עובדים בעריכת דין, כעשר שנים לפחות.

כאשר עורך דין, מקבל את רישיון עריכת הדין, הוא יכול לבחור האם לעבוד כשכיר או כעצמאי. אולם, לשם קבלת רישיון נוטריון והענקת שירותי נוטריון, חייב עורך הדין להיות בעל משרד עצמאי ואין הוא יכול עוד להיות שכיר.

הסיבה לכך נובעת ממהותה של הסמכות הנוטריונית, אשר דורשת כי נוטריון יהיה כפוף לחוק בלבד ולא להנחיות מעסיק.

האם כל עורך דין כשיר להיות נוטריון?

לשם קבלת רישיון נוטריון, חייב עורך הדין, לעמוד בתנאי הכשירות, אשר קבע המחוקק, במסגרת חוק הנוטריונים. אחד מן התנאים הללו הוא עיסוק בעריכת דין, כעשר שנים לפחות. בעבר, עמדה דרישה זו על 15 שנה, אך כיום, הדרישה עומדת על עשר שנות וותק.

כשירות נוטריונים – תנאים שבחוק

חתימתו של הנוטריון על גבי מסמך כלשהו, מעניקה למסמך זה מעמד מיוחד. מכאן, אנו למדים כי הכוח המצוי בידיו של הנוטריון, הוא רב מאוד ואין זה בכדי כי המחוקק בחר להגדיר באופן מסודר, תנאי כשירות לנוטריונים.

סעיף 2 לחוק הנוטריונים, מגדיר את תנאי הכשירות ולהלן סקירה של התנאים המרכזיים:

1. אזרחות ישראלית: נוטריון המבקש לעבוד בישראל, חייב להיות אזרח ישראל או תושב קבע.

2. חבר לשכת עורכי הדין: ישנם עורכי דין שאינם עוסקים במקצוע ועל כן, הם אינם חברי לשכה. נוטריון הוא עורך דין פעיל ולכן, חייב הוא להיות חבר לשכת עורכי הדין בישראל.

3. עיסוק במקצוע: בעבר, עמדה דרישת הוותק על 15 שנה, אך היא שונתה ועתה נוטריון יכול להיות עורך דין, בעל עשר שנות וותק בלבד.

ראוי לציין כי תקופת הוותק אינה חייבת להיות כולה, בישראל, אלא די בכך שחלקה היה, כאמור בחוק.

4. הרשעות פליליות: בשל מהות הסמכויות של הנוטריון, קבע המחוקק כתנאי לקבלת רישיון כי המועמד לא הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון.

כשירות מוסרית של נוטריון

המחוקק קבע, במסגרת חוק הנוטריונים, את תנאי הכשירות לקבלת רישיון נוטריון מועדת הרישיונות. עורך דין העומד בתנאים שבחוק, יקבל רישיון נוטריון, אלא אם ישנה מניעה אחרת, לקבלת רישיון, כפי שיוסבר בהמשך.

אולם, לאור חשיבותה של החתימה הנוטריונית, נשאלת השאלה, האם כל עורך דין העומד בתנאי הכשירות שבחוק, אכן מתאים לשמש כנוטריון?

סוגיה מעניינת זו עולה, בשל הכוח הרב שיש לאישור הנוטריוני ולפיכך, לנוטריון עצמו. כוח זה דורש רמת מוסר גבוהה, על מנת שלא ייעשה בו שימוש לרעה.

כמו כן, ביצוען של הסמכויות הנוטריוניות בצורה נכונה, לרבות תרגום נוטריוני, דורש יכולת ירידה לפרטים, יסודיות ומיומנות מקצועית.

לאור אלו, מן הראוי כי כל עורך דין המבקש להיות נוטריון, ישקול היטב, טרם הגשת בקשה לקבלת רישיון נוטריון, האם הוא בעל התכונות הנדרשות למילוי התפקיד.

הגשת בקשה על ידי המועמדים המתאימים בלבד, תשמור על טהרת המקצוע, קרי, תמנע עד המינימום האפשרי, מקרים של קבלת אישור נוטריוני, שלא כדין.

מהו תפקידה של ועדת הרישיונות

ועדת הרישיונות, מטפלת בבקשות לקבלת רישיון נוטריון, הן מהפן הטכני והן מהפן המהותי.

טרם הגשת הבקשה, צריך עורך הדין המועמד, לקרוא היטב את הוראות הגשת הבקשה ולמלאה בהתאם.

יש לצרף לבקשה נספחים למיניהם וכאשר נתקבלה בקשה חסרה, שולחת ועדת הרישיונות, בקשה לעורך הדין, להשלמת המסמכים החסרים.

הועדה בודקת האם המועמד, כשיר לכהן כנוטריון, בהתאם להוראות חוק הנוטריונים וכן, בוחנת האם אין נסיבה כלשהי, אשר יכולה למנוע ממנו למלא את הסמכויות, אם מבחינה נפשית ואם מבחינה פיזית.

מטבע הדברים, חלק נכבד מן הבקשות לקבלת רישיון נוטריון, מוגשות על ידי עורכי דין מבוגרים. אם סברה הועדה כי גילו של עורך הדין, יכול להוות בעיה במילוי התפקיד, תפנה אליו לשם בירור העניין וקבלת תעודת רופא, אשר תצהיר על כשירותו הגופנית.

הועדה אמונה גם על החלטות בהתנגדויות אשר מוגשות כנגד מינוי עורך דין לנוטריון. אדם המבקש להתנגד למינוי מסוים, יעלה את התנגדותו על הכתב וישלח אל הועדה.

הועדה מעיינת בהתנגדויות ורואה האם יש בהן נימוק אשר לכאורה, יכול להצדיק את דחיית הבקשה של עורך דין, לקבלת רישיון נוטריון. אם אין כל טיעון לגיטימי בהתנגדות, תדחה אותה הועדה על הסף. עם זאת, כאשר יש נימוקים הנראים לכאורה, רלוונטיים, שולחת הועדה עותק מן ההתנגדות, אל עורך הדין ומודיעה לו על זכותו לטעון טענות לעניין ההתנגדות.

קבלת עמדו של עורך הדין, תוביל לדחיית ההתנגדות וקבלת רישיון נוטריון. קבלת טענות המתנגד, תוביל לדחיית הבקשה לקבלת רישיון.

כשירות נוטריונים, נקבעת על פי סעיף 2 לחוק הנוטריונים. ועדת הרישיונות, רשאית גם לדרוש מעורכי דין, אשר הגישו בקשה לקבלת רישיון, תעודת רופא, המעידה על כשירות פיזית או נפשית. מעבר לכך, נראה כי כל עורך דין המבקש להיות נוטריון, צריך לשקול, האם הוא בעל התכונות המתאימות לתפקיד.