מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית נגרמת כאשר טיפול רפואי רשלני שקיבל אדם מידי רופא, אחות, ובעצם כל נושא משרה אחר בתחום הרפואי גרם לו לנזק גוף. כלומר יש צורך בקשר בין הטיפול לבין הנזק שנגרם.
ישנו מבנה מסויים שאותו נדרשים להוכיח בכדי שניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית. ראשית כל, יש לבדוק האם המטפל חב בחובת הזהירות כלפי המטופל.
לדוגמא, רופא המקבל חולה לניתוח חב כלפיו בחובת זהירות. בכדי שנוכל לתבוע בגין רשלנות רפואית, עקב ניתוח שנכשל לדוגמא, אזי יש להראות כי נגרם נזק בעקבות מעשה או מחדל של הרופא וזאת בעקבות טיפול רפואי שאינו סביר, כלומר טיפול שחורג מהמקובל.
מקרים אשר בגינם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית:
ישנם מקרים אינספור בהם טיפול שגרם נזק יכול לגרור תביעת רשלנות רפואית כגון –
ניתוח שנכשל, אי אבחון מחלה ואי אבחון פגמים בעובר במהלך תקופת ההריון, טיפול רפואי וטיפול תרופתי שגויים, הפרת חובת סודיות רפואית, ניתוחים פלסטיים, וכו'…
היכן ניתן למצוא את הרשלנות הרפואית בחוק?
סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין הם המגדירים את עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין, ובתוכם יש מספר תנאים שחייבים להתקיים בכדי שיהיה אפשרי לבסס עילת תביעה.
ראשית על הנפגע להוכיח כי לגורם הפוגע היתה חובה של זהירות כלפיו, וכי אותו גורם הפר את חובת הזהירות.
לאחר מכן על הנפגע להוכיח כי נגרם לו נזק גופני, ולבסוף על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין נזק הגוף שנגרם לו לבין אותה הפרה של חובת הזהירות על ידי הגורם הפוגע שנגדו נטענת אותה טענת רשלנות.
ההתיישנות על תביעות רשלנות רפואית עומדת על 7 שנים לאחר האירוע הרשלני, אך קטין יכול להגיש תביעה 7 שנים מיום היותו בן 18, כלומר עד גיל 25 אף אם האירוע נגרם בלידתו שלו.
הוכחת הרשלנות הרפואית:
בכדי להוכיח במשפט כי אכן נגרמה רשלנות רפואית על הנפגע להיבדק אצל מומחים ולקבל את חוות דעתם על הנושא, שכן מבלי חוות דעת יהיה קושי רב בהוכחת נזקי הנפגע.
בכדי שלמומחה תהיה את האפשרות של נתינת חוות דעת מקצועית עליו לראות את התיק הרפואי הרלוונטי של הנפגע.
לפיכך יש לפנות לכל המוסדות הרפואיים ולקבל מהם את התיקים הרפואיים. מוסדות רפואיים מחוייבים לאפשר למטופלים לקבל צילום של תיקם, ובנוסף גם עורך דינו של המטופל רשאי לקבל צילום אך זאת בכפוף להצגת כתב ויתור סודיות רפואית.
הוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית:
זהו אחד השלבים החשובים ביותר בתביעת רשלנות רפואית וזאת מכיוון שייתכן כי ייקבע כי נגרם נזק אך הוא קטן מאוד ולכן לא יינתנו אחוזי נכות בגינו.
בכדי לכמת את גובה הנזק שנגרם יש לחשב מספר גורמים: כאב וסבל (נזק שהוא לא ממוני כלומר לא כספי), הפסד השתכרות שגורר גם הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים אחרים, עזרת הזולת (הכוונה לאדם שבעקבות הנזק שנגרם לו תלוי כעת בסביבתו), החזר הוצאות וניידות.
את מי ניתן לתבוע ברשלנות רפואית?
התשובה היא כי את אותו אדם אשר גרם ברשלנותו לנזק ניתן לתבוע בוודאות, וישנם מקרים שאפשר לצרף לתביעה גם את המוסד הרפואי בו הועסק האדם ואף את משרד הבריאות. אך גם אם הנפגע בחר שלא להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באפשרותו להגיש תלונה למשרד הבריאות או למוסד הרפואי בו הועסק הפוגע ולתת לגורמים אלו לטפל בתלונה.