לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

משפט קניין רוחני זכויות יוצרים

יעוץ משפטי

מוניטין

מוניטין, במישור העסקי, הינו מונח המתאר את ההערכה של הציבור כלפי חברה או עסק, שירות או מוצר.

בהקשר זה יש להזכיר את המונח "גניבת עין" העוסק במצב בו יש ניסיון להטעות את הציבור, בדרך של ניכוס מוניטין לעסק זר.

מוניטין הוכר בבתי המשפט כנכס קנייני לכל דבר, וככזה ניתן להורישו ולהעבירו לאחר.

כך גם בעת פרידה, ניתן לאמוד מוניטין באמצעות ערכים שונים ולחלקו בין השותפים, בין במישור השותפות העסקי ובין במשור המשפחתי-זוגי.

מדגם

מדגם הינו תוצר מקורי הנכנס למסגרת הקניין הרוחני. מדגם מהווה מעין מודל אשר אופן עיצובו מהווה את הקניין הרוחני של מי שיצר אותו.

מדגם מהווה מודל ליצור המוני. בכדי לשמור על הקניין הרוחני של היוצר, יש לרשום את המדגם כמדגם רשום, ובלבד שהמדגם מהווה מוצר מקורי וייחודי שלא פורסם בטרם הגשת הבקשה לרישום.

בקשה לרישום מדגם יש להגיש לרשם הפטנטים והמדגמים, בליווי תמונות/ציורים המשקפים את המדגם מפרספקטיבות שונות וכן בתוספת אגרה ששיעורה משתנה מעת לעת.

הסכם מייסדים

הסכם מייסדים נועד להסיר את היחסים בין שותפים עסקיים בתחילת דרכם המשותפת.

הסכם מייסדים הינו מסמך חשוב הנותן מענה לבעיות ומוקשים העלולים לצוץ בהמשך הדרך העסקית. בין השאר, מסדיר הסכם המייסדים את הנושאים הבאים: מטרת השותפות העסקית, אופן חלוקת המניות, גובה ההשקעה של כל שותף בחברה, סמכויותיו ותפקידיו של כל שותף, באיזה אופן יתקבלו החלטות בחברה, כיצד יתוגמלו השותפים, אופן ניהול הכספים בחברה ועוד.

באמצעות הסכם מייסדים ניתן תוקף משפטי מחייב לרצונותיהם ולאינטרסים של כל שותף. כך ניתן להתמקד במינוף השותפות ולהימנע ממחלוקות עתידיות.

הנפקה

הנפקה אמורה בדרך כלל, באשר לחברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה. באמצעות הנפקה של מניות או אגרות חוב בבורסה, מגייסת החברה הון מהציבור.

ההבדל בין הנפקה של מניות לבין הנפקה של אגרות חוב מהותי: בעוד הנפקה של מניות פירושה, הרחבת מעגל הבעלות וחלוקת החברה לציבור, הנפקה של אגרות חוב פירושה, גיוס הון נוסף לחברה באמצעות מכירת התחייבויות החברה להחזירו בריבית והצמדה, בתוספת מתן שעבוד על נכס מנכסי החברה כבטוחה להחזרת החוב.

הקמת חברה בחו"ל

הקמת חברה בחו"ל מקפלת בתוכה משמעות רבה בעיקר בתחום המיסוי. אנשי עסקים רבים מנצלים את עידן הכפר הגלובלי בו אנו חיים ובוחנים היטב, בטרם הקמת חברה בחו"ל מהי הארץ המתאימה ביותר, מבחינת הליך המיסוי והבירוקרטיה, להקמת חברה.

בטרם החלטה כאמור יש להביא בחשבון מספר פרמטרים, ובהם, יש לבחון, בראש ובראשונה, מהו שיעור המס לחברות במדינה הפוטנציאלית והאם יש הקלות מס או פטורים על הכנסות מסוימות.

כמו כן חשוב לבדוק האם המדינה האמורה חתומה על אמנות בינלאומיות למניעת כפל מס, כן יש לבחון האם המדינה הפוטנציאלית מתקדמת מבחינה טכנולוגית המאפשרת את ניהול חברה טרנסאטלנטית.

לאחר שכלול הגורמים האלו ועוד ניתן יהא להגיע להחלטה מושכלת בדבר המדינה המתאימה ביותר לשם הקמת חברה בחו"ל.

פקודת זכויות יוצרים

פקודת זכויות יוצרים הנה חלק מן המשפט הפלילי, וככזו מטילה סנקציה פלילית בת שלוש שנות מאסר וקנס כספי גבוה, על מי שבמזיד וביודעין, הציג/ העתיק/ השכיר/ מכר יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, למטרות רווח, שלא בהסכמת בעל זכויות היוצרים.

כמו כן קובעת פקודת זכויות יוצרים את זכותו של בעל זכות היוצרים לפעול על פי כל חוק, בין על ידי הגשת תביעה אזרחית לפיצוי עבור נזקו ובין בכל דרך אחרת, בגין הפרת זכותו זו.

בנסיבות בהן לא הוכח נזק שנגרם עקב הפרת זכויות היוצרים, מגבילה פקודת זכויות יוצרים את שיעור הפיצויים לסכום שלא יעלה על 20,000 ₪ מחד ולא יפחת מ-10,000 ₪ מאידך.

זכויות יוצרים באינטרנט

זכויות יוצרים באינטרנט חסות תחת חוק זכויות יוצרים, המגן על פרי יצירתו של אדם, גם כאשר זו מתפרסמת ברבים ופתוחה לעיון הציבור.

כאשר אתר אינטרנט עולה לרשת, הוא אוטומטית מוגן בזכויות יוצרים באינטרנט. במידה ויועתקו הטקסטים או התמונות מהאתר למדיה אחרת, תחשב פעולה זו להפרה של זכויות היוצרים, ומבצעה יהא צפוי לסנקציה עונשית, אף אם לא הוכח כי נגרם נזק כתוצאה מהפרת הזכות.

חוק זכויות יוצרים

חוק זכויות יוצרים נחקק בכדי להגן על קניינו הרוחני של יוצר, ומטרתו לעודד את תהליכי היצירה בקרב היוצרים ולהגן עליהן מפני העתקה ומכירה למטרות מסחריות.

חוק זכויות יוצרים מחיל את הוראותיו על דרכי ביטוי מקורית של יוצר, ובהן: יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית, וכן על תקליט, אשר מוגנות בזכויות יוצרים, כאמור בחוק.

חוק זכויות יוצרים מחיל את הוראותיו על יצירות מקוריות כאמור, ובלבד שקיימת זיקה מסוימת למדינת ישראל, בין שהיוצר אזרח ישראל או שמרכז חייו בישראל ובין שצירתו נערכה בישראל, הכול על פי הוראות החוק.

גניבת עין

גניבת עין הנה עוולה נזיקית הקבועה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, כאשר קודם לכן הייתה העוולה קבועה בסעיף 59 לפקודת הנזיקין.

גניבת עין תיתכן בנסיבות בהן הוכח כי מוניטין של עסק או מוצר מסוים, נוכס לעסק/מוצר זר, בכדי להטעות את הציבור.

כאשר כתוצאה מגניבת המוניטין, הציבור הוטעה לחשוב שהמדובר בעסק/מוצר אחר, וכך נפגע המוניטין המקורי.

עם זאת קובע החוק, כי כאשר נעשה שימוש בתום לב בשמו של עוסק, למטרות מסחריות, לא ייחשב הדבר לגניבת עין.

מחפש עורך דין? צריך ייעוץ משפטי? פנה אלינו: מוקד עורכי הדין המוביל והמקצועי בישראל מאז 2006.

צוות של עורכי דין מובילים בתחומם במגוון רחב של התמחויות משפטיות. ליצירת קשר חייג: 077-9974772

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:לב.



אין בדברים שנכתבו כדי להוות המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן לא מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, וכל מי שמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:מפתח.




פרטי יצירת קשר:

יגיע כפיים 2,

בית פיילוט

ת"א 6777886

טלפון: 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף