Mishpatip_MainPic משפטיפ
Mishpatip_MainPic משפטיפ
פנייה לייעוץ אישי



    משפט הרשלנות הרפואית

    הזכות לקבלת פיצויים בגין עוולת רשלנות רפואית מעוגנת בפקודת הנזיקין בסעיפים 35 ו-36. המבחנים המופיעים בסעיפים אלו מסייעים למטופל הנפגע לקבל פיצוי בגין נזק גופני שנגרם לו עקב טיפול רפואי לקוי.

    משפט הרשלנות הרפואית

    תוכן עניינים

    מהי רשלנות רפואית ואת מי אפשר לתבוע

    מדי שנה נפגעים אנשים רבים כתוצאה מטיפול רפואי רשלני הכולל ניתוחים וטיפולים רפואיים שמותרים בגופם של המטופלים נזקים גופניים קלים כקשים ואף לעיתים מסתיימים במות המטופל כתוצאה מרשלנות רפואית.

    רשלנות רפואית מתרחשת כאשר הגורם המטפל חורג מרמת הזהירות הנדרשת ממנו וגורם לנזק רפואי בגופו של המטופל.

    תובע אשר מבקש להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית על ידי הגורם הרפואי שטיפל בו יצטרך לעמוד בנטל ההוכחה של מספר תנאים:

    א. עליו להוכיח כי לגורם המטפל היתה חובת זהירות כלפיו.

    ב. עליו להוכיח כי חובת הזהירות הופרה כלפיו.

    ג. עליו להוכיח כי נגרם לו נזק.

    ד. עליו להוכיח כי יש קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם לו.

    התובע ייבדק על ידי רופאים מומחים אשר יגישו את חוות הדעת שלהם לבית המשפט, בכדי לסייע לו לקבוע האם היתה רשלנות רפואית באותו אירוע.

    התובע יחליט האם הוא תובע את הגורם הרפואי בעצמו או שמא הוא תובע את המוסד כולו, בדרך כלל במקרים אשר היתה בהם שרשרת של פעולות רשלניות על ידי מספר גורמים באותו מוסד רפואי מטפל.

    התיישנות בגין תביעת רשלנות רפואית נמשכת 7 שנים לאחר מועד האירוע בו התגבשה עילת התביעה. אצל קטינים ישנו סייג לעניין ההתיישנות ולכן 7 השנים יחלו להיספר מיום בו הגיע הקטין לגיל 18, אצל אדם אשר סובל ממחלת נפש יספרו 7 שנות ההתיישנות מרגע בו נקבע כי הוא אינו חולה נפש עוד.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      סוגי רשלנות רפואית

      תביעות רשלנות רפואית מתפרשות כמעט על כל תחום רפואה אפשרי ולהלן מספר דוגמאות עיקריות:

      א. רשלנות רפואית בלידה: מקרים בהם עקב טיפול רפואי רשלני נגרם נזק לעובר או לאם או שהרשלנות הרפואית הביאה למותו של העובר או האם.

      ב. טיפול לקוי של בית חולים או קופת חולים: בית המשפט בודק את התנהגותו של הצוות הרפואי בהתאם להגדרתו של 'איש צוות רפואה סביר' (אחות, רופא, טכנאי, סניטר ועוד) בית המשפט יקבע האם הופרה חובת הזהירות והאם היא הגורם לנזק הרפואי.

      ג. רשלנות בתחום אונקולוגיה: בתחום זה יש לשים לב לעניין האבחון השגוי. במחלות מסוג אלו יש חשיבות מאוד גדולה לעניין הזמן שחולף ואבחן שגוי או חוסר אבחון יכול להביא להתפתחות מחלה ואף למוות של המטופל מקום בו ניתן היה לטפל בו ולהציל את חייו.

      ד. ניתוח\טיפול קוסמטי כושל: תחום המצוי בתפר בין ניתוח קוסמטי לבין טיפול קוסמטי. חובת הזהירות במקרים אלו היא מחמירה ביותר ובתי המשפט אינם מקלים בכל הנוגע לטיפול קוסמטי שגרם לנזקים גופניים קשים כקלים, בדומה לניתוח בו נמצא רופא.

      פסיקת בתי המשפט בישראל

      בית המשפט יצטרך להכריע בשאלת האחריות במשפט רשלנות רפואית. בית המשפט יבחן האם הנתבע חב למטופל התובע חובת אחריות מושגית וחובת אחריות קונקרטית ובמידה וימצא כי אכן קמה אחריות שכזאת, יכריע בית המשפט כי הנתבע חייב בפיצוי לתובע בגין הנזק הגופני שנגרם לו.

      בית המשפט בודק את מבחן הצפיות, כלומר, האם ניתן היה לצפות את קרות הנזק במידה והרופא המטפל היה פועל על פי נורמות שצפויות ממנו. כמו כן יבדוק בית המשפט האם בנסיבות האירוע הספציפי- קיימת בכלל חובת זהירות בין הנתבע לתובע לעניין הנזק שנגרם.

      בית המשפט יכריע האם פעל הרופא כמצופה מן ה'רופא הסביר': יציר בית המשפט אשר ממנו נדרשות נורמות מסוימות אותן מחפשים בתי המשפט אצל הרופאים עצמם בחיי היומיום. הרופא הסביר צריך לעמוד בסטנדרים מסוימים, תוך שמירה על חובת זהירות מסוימת וכל זאת תוך מתן טיפול טוב ואיכותי למטופל.

      לבסוף יכריע בית המשפט האם הופרה חובת הזהירות ומהו גובה הפיצוי לו זכאי התובע.

      *אין בדברים המופיעים לעיל ובשאר התוכן באתר משפטיפ – Mishpatip כדי להחליף ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. העושה שימוש בתוכן האתר, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8053464 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף