משפט רשלנות – תרומת איברים

התחושה האופפת אותי מיום בו קיבלתי לידי את כרטיס אד"י, אפוקליפטית מעט. הכרטיס הקטן שוכן דרך קבע בארנקי – עדות פלסטית מרובעת לאישור שנתתי לתרום את איברי לכל אדם שיזדקק להם.

שנים רבות נמצא בחזקתי הכרטיס. מעולם לא יצא מהמקום השמור רק לו. מפגש קרוב מדי עימו מעורר בי תהיות על החיים וכמו בכל בן אנוש אחר, גם תחושה מעט מעיקה.

לא אשקר ואומר כי המחשבה הראשונה שעולה בי בכל פעם שאני חוזה בכרטיס, היא כי כאן בידי ממש, אני אוחז כמו רבים אחרים בצו האנושי העליון ביותר, המחייב אותנו כבני אדם לנהוג בחמלה עם כל אדם ולעשות כל שלאל ידינו לסייע לו, בחיינו ובמותנו כאחד.

בין רשלנות רפואית למוסר אנושי

חסד של אמת, כך מכונה בדת היהודית חסד הנעשה כלפי אדם שמת. הוא נקרא כך כי מבין כל החובות המוסריות שבין אדם לחברו, זו החובה היחידה שאין לצפות ממנה לקבלת תמורה.

חסד כלפי אדם מת הוא החסד האחרון בעבורו שכן משמת, אין ביכולתו להשיב לנו כגמולנו. לכן קבעו חכמי היהדות, כי חסד הנעשה שלא על מנת לקבל פרס, הוא העליון בחסדים.

אדם הזקוק לתרומת איברים חשוב כמת. אם הגיע גופו למצב בו איבריו אינם יכולים לתפקד והוא נאלץ להסתייע בחסדי איברי אחר, הרי שאין לגופו ולחייו כל משמעות.

לכן החשיבות שיש בתרומת איברים להצלתו, היא כפולה ומכופלת.

בתנאים מסוימים שבעידן הרפואה המודרנית הפכו תדירים יותר ויותר, ניתן להשתמש כמעט בכל איבר מגופו של האדם המת.

טווח הגילאים הוא רחב מאוד והיצע האיברים שניתן להיעזר בהם להצלת חיי חולים הוא רב.

כדי להבטיח את הצלחת השתלת האיברים החלופיים בגופו של החולה ועל מנת למנוע עד כמה שניתן נזקים ומקרי רשלנות רפואית, כמובן שיש צורך עם פטירת האדם, לקבל מהר עד כמה שניתן את האישור להוציא את האיברים המיוחלים מגופו.

רשלנות רפואית בכסף תרומת איברים בחינם

כרטיס אד"י אשר ראשי תיבותיו מייצגים את האגודה העומדת מאחוריו, הוא כלי בידי הרפואה להבטיח כי במקרה של פטירת אדם מכל סיבה שהיא, ניתן יהיה לעשות שימוש באיבריו וזאת מתוקף חתימתו המאשרת זאת.

הכרטיס מורכב משני חלקים משמעותיים. הראשון, בו מציין החותם את החלק אשר הוא מתיר ליטול מגופו. התורם יכול לציין בסעיף המיוחד לכך, כי הוא מאשר ליטול כל חלק מגופו.

החלק השני, הוא סעיף אשר החתימה עליו אינה חובה ובו קובע התורם אם יחפוץ כי איש דת מטעם המשפחה יאשר את התרומה, טרם ילקחו האיברים. סעיף זה נובע מפולמוס דתי גדול שהתגלע סביב נושא תרומת האיברים, בראי הדתות השונות.

טענות רבות הועלו כנגד המצדדים בתרומת איברים. בין היתר נאמר, כי רופאים ימנעו מהצלת חיי אדם גוסס ואף עלולים לנהוג בו רשלנות רפואית מכוונת, בכדי שיוכלו להנות מאיבריו להצלת חיי אדם אחר אולם לא כך הדבר.

הרפואה עושה כל שלאל ידה לסייע לכל אדם, אך לעיתים לא עולה הדבר בידה והאדם אומנם מאבד את חייו, אולם בכוחו להמשיך לחיות בנפשו של אחר ובכך חשיבותם של תרומת האיברים. אין טעם בריקבון האיברים באדמה. חוה נבנתה מצלע אדם. איבר אחד יש בו להחיות דורות שלמים.

רשלנות רפואית היא ענין חמור, אך חמורה ממנה הרשלנות המוסרית. אל תתרשלו חיתמו על כרטיס אד"י. כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.