רשלנות רפואית – משפט הולדה בעוולה

שנים טרם התפתח מדע הרפואה, נחלקו בית שמאי ובית הלל בשאלה, האם טוב לאדם שיוולד או שמא עדיף היה אלמלא נולד ובכך חוסך מעצמו את ייסורי העולם הזה.

התפתחות המדע, הולידה ביטויים שונים למצב בו לא מצליחה הרפואה להתמודד עם נזקים רפואיים, בין אם בעקבות רשלנות רפואית ובין אם כתוצאה מכוח עליון.

הולדה בעוולה מבטאת מצב בו התאפשרה לידתו של אדם בעל מומים. לידה שיכלה להימנע אך התאפשרה בעקבות רשלנות רפואית של אנשי המקצוע.

תביעה בגין הולדה בעוולה כתוצאה מרשלנות רפואית, היא תביעתו של היילוד כנגד מי שאיפשר את לידתו על מומיו ומתכתבת נאמנה עם השאלה שמנסים בית שמאי ובית הלל ללבן.

האם עדיף להימנע מלהביא לעולם תינוק בעל מומים? או שמא יש לאפשר את צאתו לאויר העולם על מומיו ובכך לחרוץ את דינו לחיי ייסוריים פיזיים ונפשיים.

האם לידה שכזו היא בחזקת רשלנות רפואית? האם יש טעם בחיי תלות והאם בידינו לחרוץ את דין המתייסרים. שאלות אלה ניצבות בלב הפולמוס החוצה דתות ודעות.

נפש בריאה בגוף חולה

אירגוני הנכים תובעים את עלבונם, ומוכיחים חדשות לבקרים כי במקרים רבים יכולתם הפיזית והנפשית לא נפגעה כתוצאה מהמומים המלווים את חלקם מלידתם.

חיזוק לעמדתם הם מוצאים אצל אלה שנולדו בריאים והפכו נכים במהלך חייהם, המעידים כי למרות המגבלות הם מצליחים לנהל חיים תקינים כבעבר.

אירגוני זכויות האדם, קוראים לאפשר לידתם של תינוקות בעלי מומים ויוצאים כנגד הטוענים כי הולדת בעלי מום היא נטל על החברה, הצועדת קדימה ואינה מותירה מקום לאלו המשתרכים מאחור.

היהדות, הנצרות והאיסלם, כמו דתות נוספות קוראות להימנע מביצוע הפלות מלאכותיות. גם אם התגלה סיכוי גבוה ללידת תינוק בעל מום.

הקיצונים שבהם קוראים להימנע מביצוע בדיקות גנטיות ומעקבים רפואיים שחיוניים להבטחת בריאותו של העובר.

ברי כי גם אם תצליח הרפואה לעקוב אחרי כל הריון ולידה, לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין מקרים של הולדה בעוולה.

אך היכן הוא הגבול? מתי תהא הולדה בעוולה באחריות ההורים וגורמים דתיים וחברתיים ומתי תהיה באחריות הרפואה ותיקרא רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית – אחרינו המבול

סקירת מקרי הולדה בעוולה, מגלה כי אינה מתאפיינת רק בלידת תינוקות בעלי מומים. אלא כוללת בכנפיה מקרים של הריון בלתי רצוי. בשנים האחרונות מתגברת המתירנות המינית ועשרות נערות צעירות פוקדות מדי שבוע את בתי החולים בעקבות הריונות בלתי צפויים.

רבות מהן אומנם מבקשות לבצע הפלה, אך לעיתים כתוצאה ממגבלות רפואיות או עקב שמרנות דתית ורצונה של האם הצעירה ללדת, מתאפשרת הלידה ותינוק חסר ישע מופקד בידי מתבגרת חסרת יכולת הורית ואמצעים כלכליים.

בחינת מקרי הולדה בעוולה של תינוקות בעלי מומים, מעלה את השאלה האם ניתן לדון בכפיפה אחת במקרים של לידת תינוקות בעלי מומים קיצוניים, כגון עיוורון מחלות סופניות ובמקרי לידת תינוקות בעלי מומים קלים יותר לכאורה.

הולדה ותיקון עוולה

הולדה בעוולה אינה בהכרח רשלנות רפואית. אומנם על כל רופא לנהוג כפי שהתחייב בשבועת הרופאים להבטיח את בריאות העובר. לבצע כל בדיקה נדרשת ולספק מידע מהימן על מצבו. ועלינו להוקיע מקרבנו רשלנות רפואית מכוונת וחוסר אחריות רפואית. אך עלינו גם להכיר ביכולתו המוגבלת של מדע הרפואה.

כחברה מוטלת עלינו החובה להכיר ביילודים הללו. לעשות כל שלאל ידינו כדי להבטיח את זכויותיהם וחייהם ואין תפקידנו לדון בגורלם. נסתפק ביכולת שניתנה לנו להבטיח כי טוב לאדם שנולד. בריא כבעל מום.