Mishpatip_MainPic משפטיפ
Mishpatip_MainPic משפטיפ
פנייה לייעוץ אישי



    רשלנות רפואית – משפט ההוכחה

    רשלנות רפואית – משפט ההוכחה

    תוכן עניינים

    מהי רשלנות רפואית

    חשוב לציין כי לא כל מקרה שבו רופא ביצע טעות רפואית מחשב בגדר רשלנות רפואית. ישנו הבדל מהותי וחשוב בין שני המצבים.

    דוגמא נפוצה ביותר לטעות רפואית הינו מצב שבו רופא מסוים מאבחן מחלה כלשהי, אשר מתאפיינת בתסמינים מיוחדים של אותה המחלה, אולם בדיעבד התברר כי זוהי אינה המחלה אותה אפיין אלא מדובר במחלה אחרת שלא הייתה ידועה עד כה לעולם הרפואה. במקרה שכזה נאמר כי טעותו של הרופא אינה רשלנית אלא נבעה מחוסר ידע סביר באותן הנסיבות.

    כלומר, ניתן לאבחן את המקרה ולומר כי לא מדובר ברשלנות רפואית של אותו הרופא אלא בטעות שהינה בגדר הסביר אשר יכלה לקרות אצל כל רופא סביר אחר.

    יחד עם זאת, ישנם מקריים בהם ההבחנה בין טעות להתרשלות הינה מטושטשת, ומתפקידו של בית המשפט להכריע פעמים רבות באם הגבול נחצה ומדובר ברשלנות רפואית או שמא מדובר בטעות בגדר הסביר.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      חוות דעת מומחה רפואי

      על מנת להעלות את סיכוייה של תביעת הרשלנות הרפואית, חשוב מאד להתעקש ולמצוא מומחה רפואי מאותו התחום, אשר יסכים בבית המשפט להעיד ולהביע את חוות דעתו, בה הוא יסביר מדוע איש המקצוע האחר מאותו תחום רפואי ביצע מעשה רשלני ומעל בחובת הזהירות שלו כרופא כלפי מטופליו.

      זאת ועוד, חשוב כי איש המקצוע יקבע נחרצות כי מדובר במעשה של רשלנות רפואית, כאשר הקשר הסיבתי שבין הנזק שנגרם למטופל לבין התנהגותו של הרופא הרשלן אכן מתקיים.

      יש לוודא כי מדובר באיש מקצוע המתמחה בתחום המדובר, על מנת שעדותו תתקבל כאמינה על ידי בית המשפט ותהיה כבדת משקל בהחלטתו הסופית.

      מתי יקבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות רפואית?

      כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים יקבע בתי המשפט כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית:

      ראשית, ישנו צורך כי המטופל שנגרם לו הנזק לא ידע ולא היה יכול לדעת או להבין את אותן הנסיבות אשר הובילו לגרימת הנזק שנגרם לו.

      שנית, לרופא הרשלן הייתה שליטה על הנעשה ועל הנסיבות אשר הובילו לנזק למטופל.

      שלישית, קיימת סבירות מאד גבוהה כי הרופא הרשלן לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים. מדובר בשלושה תנאים מצטברים, כאשר בהתקיימם סביר להניח כי בית המשפט יפסוק כי היה מעשה רשלני מצד הרופא, ויפסוק לטובת התובע.

      נזק ראייתי כהוכחה של רשלנות רפואית

      כחלק מהוכחת הרשלנות הרפואית, במרבית המקרים יהיה על המטופל להציג בפני בית המשפט מסמכים רפואיים כלשהם הקשורים בטיפול. אולם קיימים מקרים בהם אותם המסמכים לא היו ברשותו של המטופל, כאשר לעיתים הדבר נובע עקב רשלנותו של הרופא המטפל.

      בסיטואציות מסוג זה בית המשפט ייתן סעד לתובע בדמות הגדרת "נזק ראייתי", שהיא העברת נטל ההוכחה מן התובע אל הרופא. כעת על הרופא מוטל נטל ההוכחה להראות כי הפעולה אכן בוצעה ומה היו תוצאותיה. כלל, במקרה שבו התובע נמנע מלהביא ראיה כלשהי, בית המשפט יוצא מנקודת הנחה כי ככל הנראה ראיה זו יכלה לחזק את טענותיו הראיתיות.

      *אין בדברים המופיעים לעיל ובשאר התוכן באתר משפטיפ – Mishpatip כדי להחליף ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. העושה שימוש בתוכן האתר, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8053464 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף