רשלנות רפואית בלידה עקב מות עובר או לידת תינוק ללא דופק

מות היילוד במהלך הלידה או אחריה עשוי להקים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה האם השירותים הרפואיים ניתנו תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, והאם הסטייה היא זו שגרמה את הנזק לעובר. 

הרשלנות מצד הרופא באה לידי ביטוי ברוב התביעות באי שליחת האם לבדיקות הנדרשות. אלו תביעות הקשורות למעקב הריון והן נכללות תחת הקטגוריה של רשלנות רפואית בלידה.

בנוסף, הרשלנות מצד הרופא המטפל עשויה להתבטא באבחון שגוי של מצבה הבריאותי של האם או העובר, בבחירת שיטת טיפול שלא עולה בקנה אחד עם הפרוצדורה המקובלת ועם הנסיבות ובמעקב לקוי אחר מצבה של האם או בשחרור מהשגחה רפואית על אף הסיכונים. בתי המשפט מצפים מהרופאים לגלות מקצועיות ולהשתמש בה כדי להגן על המטופלים.

לידת תינוק ללא דופק ומות עובר לא תמיד נגרמים בשל רשלנות רפואית של הרופא האחראי.

יש שורה ארוכה של מצבים בהם העובר מת בשל סיבוך שלא ניתן להתגבר עליו, או נסיבות בהן הצוות הרפואי נותר חסר ברירות. הדבר החשוב הוא לבדוק האם הרשלנות לכאורה מצד המטפל יכולה להוות עילה להגשת תביעת פיצויים.

מקרים אלו נובעים לדוגמא מכישלון באבחון מצוקה עוברית או מאיחור בביצוע הליך לידה מזורז או ניתוח קיסרי. רופא המתנהג ברשלנות במהלך הלידה ובמעקב אחר מצב התינוק לאחר הלידה מקים על עצמו את עוולת הרשלנות וצפוי לעמוד בפני מלוא כובד משקלו של החוק.

כיצד נקבע סכום הפיצוי על רקע מות עובר?

תביעות רשלנות רפואית בלידה נחשבות למורכבות ביותר מבין דיני הנזיקין.

בשלב הראשון נדרש עורך דין מנוסה להשתמש בתיעוד הרפואי הנאסף על ידי המטופל, לבחון את סיכויי ההצלחה של התביעה ולקבל חוות דעת רפואית מרופא מומחה.

בשלב השני מנוהלת התביעה תוך ניסיון של עורך הדין להוכיח את מתן השירותים הרפואיים במהלך טיפולי הפוריות, מעקב ההריון או הלידה תוך חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל.

כמו כן, עורך הדין צריך להראות מעל לכל ספק סביר את הקשר הסיבתי בין הרשלנות ובין מות העובר או היילוד. כל אלו דורשים מעורך הדין רקע מקצועי רחב והיכרות עם מונחים השייכים לתחום הרפואי.

אם וכאשר בית המשפט משתכנע בטענות התביעה, הוא קובע את סכום הפיצוי תוך התייחסות לשיקולים שונים.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, עוגמת הנפש על מות עובר אינה מהווה את השיקול המרכזי. קשה מאוד לכמת את הצער של ההורים ולרוב הפיצוי בגין עוגמת נפש אינו מכסה את עלות הגשת התביעה, איסוף החומר והזמנת חוות דעת רפואית.

השיקולים הרלוונטיים יותר הם הנזקים הרפואיים שנגרמו לאם. נזקים אלו יכולים להיות לדוגמא אובדן רחם, פגיעה בסיכויים להרות שוב וכדומה. שיקולים נוספים הם הנזקים הממוניים שנגרמו להורים כתוצאה מהרשלנות. כאן בודק בית המשפט את הוצאות הנסיעה, ההוצאות הרפואיות, עזרת הזולת וכמובן שכר טרחת עורך הדין והרופא שכתב את חוות הדעת.

הפסיקה בישראל ובמקומות אחרים בעולם מתאפיינת כיום בסכומי פיצוי גבוהים על רשלנות רפואית בלידה. הסיבות לכך הן הצורך של בתי המשפט בהרתעה כלפי הרופאים, כמו גם הבנה והזדהות עם רכיבי הכאב, הסבל והטראומה שנגרמים להורים עקב איבוד העובר בטרם עת.

לעיתים בתי המשפט אפילו פוסקים פיצוי על סבל נפשי גם ללא חוות דעת רפואית בנושא. אלו מקרים נדירים יחסית, אך הם מעידים על החשיבות המשפטית של רשלנות רפואית ועל מעמדה ביחס לדיני נזיקין אחרים.