משפט רשלנות – הניתוח שינה אותי

צבע עיניים כחול, צבע שיער ערמוני, הגובה מאה ושישים סנטימטר, משקל חמישים ושמונה קילוגרם. אכן כן, זוהי לא אחרת מדינה ברזילי. אותה חיילת המלווה מזה שנים את ערבי השירה הישראלים.

דינה ברזילי, בעיינים כחולות ושיער ערמוני, מצליחה לרתק קהל שרים גדול. על אף גובהה הנמוך על אף הגרונות הניחרים, מצליחה לעשות זאת מבלי לבצע שינוי אחד בגופה ואנחנו מדברים כבר על יותר מארבע עשורים.

רשלנות רפואית פלסטית

ניתוחים פלסטיים, הפכו בשנים האחרונות למצרך מבוקש ולאופנה תדירה, כמעט בכל בית בעולם וברחבי מדינת ישראל. מיליוני בני אדם, משחרים מדי יום לפתחם של מרפאות פלסטיות, לשם ביצוע ניתוחים מניתוחים שונים.

חלקם לצרכים רפואיים בגופם וחלקם לצורך חיצוני קוסמטי בלבד. עם עליית קרנה של הרפואה הפלסטית, עולה גם התהיה על מידת הצורך שיש לעיתים בניתוחים פלסטיים שונים והאם עצם ביצועם אינו מהווה למעשה, רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית, היא נזק רפואי שנגרם כתוצאה משגיאה, שאלמלא התרחשה כלל לא היה מתרחש הנזק.

אולם, בחינת מקרי רשלנות רפואית, בראי הרפואה הפלסטית, מגלה כי לעיתים גם מבלי שהתרחש נזק מיידי או נזק כל שהוא בכלל, הרי שהתרחשה רשלנות רפואית.

רופאים רבים מבצעים ניתוחים פלסטיים שלא לצורך. התרבות העכורה של ימינו, גורמת לאנשים לסלוד מגופם ורבים מהם מוצאים את הפתרון הפלסטי כמוצא אחרון מקמטי הזיקנה, העור הקמוט ועוד תיסכולים גופניים מסוגים שונים.

רשלנות רפואית או לב מפלסטיק – יומנו של מנותח

אני מודע להכל. גם לנזקים שעלולים להשאיר עקבות מכוערים בגופי במשך שארית חיי. רשלנות רפואית בטח לא מפחידה אותי. שום דבר לא יעצור אותי מלהמשיך בניתוחים.

לא רוצה להיות יפה רוצה רק להרגיש נוח. לא הייתי מכוער אף פעם וגם היום למרות הניתוחים, אני לא נחשב יפה במיוחד. אבל אני שלם וזה מה שחשוב.

לא מעט עלתה לי הזכות לשכב תחת להב המנתחים ואני בכלל לא מזכיר את הכאבים. זכור לי במיוחד הניתוח הראשון.

זה היה ניתוח אף. חודשיים אחר כך עוד המשכתי להתהפך בלילה מכאבים. התנחמתי רק כשהבטתי במראה, או כשקיבלתי מחמאות בעבודה. היום אני יודע שזה היה שווה.

שלוש שנים אחר כך ביצעתי שאיבת שומן. מי רוצה להראות כמו שק ישן. אחרי שהתפרים הגלידו, הלכתי לים בפעם הראשונה, אחרי עשר שנים. שם גיליתי שאני שעיר מדי בשביל שאר הרוחצים ומשם היתה סלולה הדרך למרפאת הלייזר, שגם סייעה לי להיפטר באופן סופי מהמשקפיים שמלווים אותי כבר שנים.

גם היום, שנים אחרי שסללתי את גופי בפטישים זעירים ומסורי מנתחים, אני מוצא את עצמי נהנה מכל רגע. קונה בגדים, הולך לתיאטרון, שוחה בים בלי שמץ מבוכה, נופש בבתי מלון ומצליח להתגבר אפילו על הבור הענק שנפער בחשבון הבנק שלי, אחרי שתמו תשלומי הניתוחים.

קצת אחרי הניתוח האחרון, החלטתי להתגבר על חוסר הביטחון שליווה אותי מאז שהייתי ילד. אני זוכר את היום ההוא, הבטתי במראה, לקחתי נשימה עמוקה והצעתי לשכנתי למשרד לצאת לארוחת צהריים.

בהתחלה היה לה קשה לקבל את החזות הפלסטית. היום היא אומרת, שהיא שמחה לגלות כי הגוף היה בסך הכל כלי חיצוני, שגילה תחתיו אישיות עמוקה, רצינית, כנה ואמיתית. היום אנחנו נשואים.

לא הייתי שלם עם חזותי החיצונית. שנאתי כל מבט במראה, סלדתי מהגוף שהרע לי ונחוש הייתי לשנות זאת. הניתוחים הפלסטיים שינו אותי. הם הצילו לי את החיים.