Mishpatip_MainPic משפטיפ
Mishpatip_MainPic משפטיפ
פנייה לייעוץ אישי



    לשון הרע באינטרנט

    מה קורה כשצריך להשתמש בחוק משנת 1965 כדי לקבוע איך להתייחס לתופעות באינטרנט? על יצירתיות, על אנונימיות ועל מחסומים. וגם על התחמקות מאחריות ועל התמודדות עם אתגרי הדור הבא בתקשורת.

    לשון הרע באינטרנט

    תוכן עניינים

    המרחק בין החוק הישראלי לאינטרנט

    חוק איסור לשון הרע קובע את התנאים בהם ניתן לתבוע בגין פרסום אסור של לשון הרע. אך לאחר שהחלטת שלפניך פרסום אסור שניתן לתבוע בגינו, עליך למצוא את הנתבע המתאים שצריך לשאת באחריות ולשלם את המחיר על הדברים שפרסם. במידה והפרסום נעשה באמצעות רשת האינטרנט הדבר אינו פשוט כלל וכלל.

    סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע קובע כי: "פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת."

    בהמשך החוק מגדיר את אמצעי התקשורת וקובע כי הם כוללים: עיתון, רדיו וטלוויזיה.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      למעשה, אין בחוק כל התייחסות ישירה לאמצעי תקשורת מרכזי ביותר בו אתה, הקורא, עושה שימוש ברגע זה ממש: האינטרנט.

      העדר התייחסות זה הינו בעייתי ביותר ממספר סיבות:

      • כתבה מסולפת, בלוג "משמיץ" או טוקבק מעליב, אינם נעלמים במהרה ועשויים למשיך להתקיים במרחב הוירטואלי ולגרום נזק חמור ומתמשך לנפגע.
      • אין הגבלה על הפרסום באינטרנט, כל אדם יכול לפתוח בלוג, לכתוב טוקבק או להשתתף בפורום ולנצל במה זו לפרסום לשון הרע פוגעני.
      • האינטרנט הינו אמצעי פרסום רב עוצמה שקשה לשלוט בו. הפרסום מתבצע באופן מיידי, מהיר, וכמעט חסר שליטה.
      • פרסום באינטרנט עשוי להגיע לחשיפה עולמית כמעט בלתי מוגבלת העולה בהרבה על החשיפה של כל פרסום במדיה אחרת.
      • השימוש באינטרנט יוצר מצב בו כולנו עלולים לפרסם דברי לשון הרע אסורים שכן אפילו דוא"ל הכולל דברי לשון הרע על מישהו יכול להיחשב לפרסום אסור על פי חוק לשון הרע.

      ובינתיים עד שיתקן המחוקק את הטעון תיקון, על הנפגע מפרסום לשון הרע להתמודד עם מחסומים מגוונים בדרך אל הפיצוי המגיע לו.

      המחסום הראשון – תחולת החוק

      המחסום המשפטי הראשון שיש לבדוק הינו השאלה האם חוק איסור לשון הרע חל בכלל על האינטרנט, התשובה אינה מובנת מאליה ויש צדדים שונים לדבר.

      אמנם בפסיקת בית המשפט הכירו הערכאות השונות לא פעם באינטרנט כאמצעי תקשורת שחוק איסור לשון הרע חל עליו, וקיבלו תביעת לשון הרע בעוולת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו ברשת האינטרנט. אך הדבר מעולם לא הוסדר בחוק, ולמעשה, הצעת חוק אותה מקדם ח"כ ישראל חסון לאחרונה באה בעיקר להחיל את חוק איסור לשון הרע על אתרי אינטרנט כך שמההצעה עולה כי לשיטת המחוקק עד היום זה לא היה המצב.

      נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הינו כי בשל אופיה הגלובלי של הרשת, אתרים שונים יכולים לקבוע לעצמם תקנונים של מדינות אחרות בהם הקביעה של איסור פרסום לשון הרע אינה תואמת את הדין הישראלי, דבר שמעורר שאלות מורכבות של משפט בינלאומי.

      המחסום השני – מיהו הנתבע הראוי?

      בהנחה שחוק לשון הרע חל על פרסום ברשת, יש צורך להמשיך ולברר מיהו הנתבע המתאים עליו יש להטיל את האחריות לפרסום. יש לבחון בזהירות מהי אחריותו של הכותב, הטוקבקיסט, העורך, מנהל הפורום, בעל האתר, ספק האינטרנט ועוד חוליות בשרשרת הפרסום באינטרנט.

      בשל התכונות הייחודיות לאינטרנט שביניהן זמינות, מהירות, היקף פעילות עצום ונגישות לכל, נראה כי קשה ליישם את החוק במתכונתו הקיימת על הרשת משום שאפילו ההגדרות הקבועות בחוק לגורם עליו יש להטיל את האחריות לפרסום אינן הולמות את הרשת, כך למשל באינטרנט, בניגוד לעיתונות מודפסת ולרדיו, קשה לקבוע מיהו "העורך של אמצעי התקשורת" או "האחראי על אמצעי התקשורת" לצורך הטלת אחריות על הפרסום הפוגע.

      נסו לחשוב מה יקרה אם תוטל חובה על כל עורך או בעלים של אתר לקיים ביקורת עניינית על כל תגובה באתר. למעשה, אתרי אינטרנט שכוללים תוכן גולשים עושים מאמץ להתחמק מאחריות לתוכן הפרסומים (לדוגמה ע"י ניסוח תקנון אשר מסיר מהם את האחריות) משום שנטילת אחריות כזו משמעה למעשה קריסת האתר.

      המחסום השלישי – האנונימיות

      מלבד אחריותם של העורכים והאחראים שמוטלת בספק, גם את אחריותו של הכותב עצמו קשה לקבוע, בפרט כאשר הכתיבה הפוגעת נעשית באנונימיות או תחת שם בדוי.

      הנפגע מדברי לשון הרע שפורסמו באנונימיות עומד בפני האתגר לחשוף את זהות האדם שעומד מאחורי הלשון הרע שהתפרסם, ורק במידה והדבר יעלה בידו יוכל לתבוע אותו לדין.

      לצורך כך יש צורך בפניה לבית המשפט על מנת שיתיר את חשיפת פרטיו של הכותב או לכל הפחות את פרטי המחשב בו השתמש הגולש לכתיבת הדברים, במטרה לחשוף בהמשך את זהותו של הגולש ולהביאו לדין.

      *אין בדברים המופיעים לעיל ובשאר התוכן באתר משפטיפ – Mishpatip כדי להחליף ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. העושה שימוש בתוכן האתר, עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8053464 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף